רטיבות קפילארית
רטיבות קפילארית היא תנועה של מים כלפי מעלה דרך נקבוביות זעירות בחומרי בנייה כמו בלוקים, טיח, אבן ובטון. בבית היא נראית בדרך כלל בחלק התחתון של הקיר, סמוך לפנלים, ולעיתים מתבטאת בקילופי צבע וטיח, כתמי לחות או הצטברות של מלחים לבנים על פני הקיר.
חשוב להבין שהמונח מתאר את הדרך שבה הלחות נעה בקיר, ולא בהכרח את מקור המים. הלחות יכולה להגיע מהקרקע, מכשל באיטום או במערכת המפרידה בין הקרקע למבנה, ובמקרים אחרים ממים שהצטברו מתחת לריצוף בעקבות נזילה או חדירת מים. לכן לפני שמחליטים כיצד לטפל ברטיבות צריך לברר מה מזין אותה.
איך נוצרת רטיבות קפילארית?
חומרי בנייה רבים מכילים מערכת של נקבוביות זעירות. כאשר החלק התחתון של הקיר נמצא במגע עם מקור לחות מתמשך, מים יכולים להיספג בחומר ולנוע דרך הנקבוביות כלפי מעלה בתהליך שנקרא נימיות או קפילריות.
במבנים ניתן לפגוש את התופעה בשני מצבים עיקריים:
לחות שמקורה בקרקע – בעיקר בקירות ובחלקי מבנה שבאים במגע עם הקרקע, כאשר חסר מחסום לחות מתאים, הוא נפגע או שקיימת דרך שמאפשרת למים לעקוף אותו.
לחות שמגיעה מתחת לריצוף – נזילה, הצפה או כשל אחר יכולים להשאיר מים בשכבת החול או הסומסום שמתחת לאריחים. כאשר הלחות מתפשטת לתחתית הקיר היא יכולה לעלות בתוכו ולהופיע מעל הפנלים.
ההבחנה בין המצבים חשובה משום שהטיפול במקור מים מהקרקע שונה מהטיפול ברטיבות שנוצרה בעקבות מים כלואים מתחת לריצוף.
איך מזהים רטיבות קפילארית?
המיקום של הרטיבות הוא אחד הרמזים החשובים. בדרך כלל הסימנים מתחילים בחלק התחתון של הקיר ועולים ממנו כלפי מעלה.
סימנים שיכולים להתאים לרטיבות קפילארית כוללים:
- כתמי לחות מעל הפנלים ובתחתית הקיר
- התנפחות או התקלפות של צבע וטיח
- התפוררות של שכבות הטיח
- סימנים לבנים או גבישיים על פני הקיר כתוצאה ממלחים
- פגיעה בפנלים, במשקופים או בחומרים הסמוכים לרצפה
- ריח לחות באזור שנשאר רטוב לאורך זמן
מלחים לבנים על הקיר נקראים לעיתים תפרחת מלחים. הם נוצרים כאשר מים העוברים בחומרי הבנייה נושאים עמם מלחים מומסים, שנשארים על פני השטח לאחר התאדות המים.
עם זאת, סימן חזותי לבדו אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר ברטיבות קפילארית. נזילה סמויה, חדירת מים מבחוץ או רטיבות תת-רצפתית יכולים ליצור מראה דומה.
צרו עמנו קשר ונחזור אליכם בהקדם
איך בודקים אם אכן מדובר ברטיבות קפילארית?
הבדיקה צריכה להתמקד גם בדפוס הלחות וגם במקור האפשרי שלה. בוחנים היכן מתחילה הרטיבות, עד איזה גובה היא מגיעה, האם היא מופיעה במספר קירות, מה נמצא מתחת לריצוף ומה מצב התשתיות והאיטום באזור.
מדידות לחות יכולות לעזור למפות את האזור הרטוב, אך אין להסתמך על מדידה בודדת כדי לקבוע את מקור הבעיה. כאשר עולה חשד למים כלואים מתחת לריצוף ניתן לבצע בדיקת רטיבות מתחת לריצוף כדי להבין אם קיימת לחות בשכבת המילוי ובהיקף שמצריך טיפול.
אם מקור המים עדיין אינו ברור, השלב הראשון הוא איתור רטיבות והבחנה בין נזילה, איטום, רטיבות תת-רצפתית ומקורות אחרים.
איך מטפלים ברטיבות קפילארית?
הטיפול נקבע לפי מקור המים. אין חומר איטום או שיטת טיפול אחת שמתאימים לכל מקרה.
כאשר המקור הוא מים מתחת לריצוף
תחילה צריך לעצור את הנזילה או את מקור חדירת המים. לאחר מכן בודקים את מצב שכבת המילוי שמתחת לריצוף. אם נמצאה רמת לחות שמחייבת טיפול, ניתן לבצע ייבוש תת-רצפתי כדי להפחית את הלחות הכלואה ולאפשר גם לקירות להתייבש. צביעה או החלפת הטיח לפני טיפול במים שנמצאים מתחת לרצפה לא יפתרו את מקור הבעיה.
כאשר הלחות עולה מהקרקע
במבנים שבהם מים מגיעים מהקרקע יש לבדוק את מערכת האיטום וההפרדה בין הקרקע לבין הקירות והרצפה. הטיפול יכול להשתנות מאוד לפי מבנה הקיר, סוג הבנייה ומקור המים. במקרים מסוימים יש צורך בשיפור ניקוז או תיקון מפלסי קרקע, ובמקרים אחרים ניתן לשקול יצירת מחסום לחות או טיפול איטום מתאים.
הזרקת חומר ליצירת מחסום כימי היא אחת השיטות הקיימות לטיפול בעליית לחות בקירות מסוימים, אך היא אינה פתרון שמתאים אוטומטית לכל קיר. לפני בחירת השיטה חשוב לוודא שהאבחון נכון ושלא מדובר במקור מים אחר.
האם אפשר פשוט לאטום או לצבוע את הקיר?
לא. איטום או צביעה של הצד הפנימי של הקיר אינם תחליף לטיפול במקור המים. אם הקיר ממשיך לקבל לחות מלמטה, שכבת הגמר החדשה עלולה להתנפח, להתקלף או להיפגע שוב. גם שימוש בחומר אטום מאוד על פני קיר לח עלול לשנות את הדרך שבה הלחות מתפזרת מבלי לפתור את הסיבה להיווצרותה.
לאחר שמקור המים טופל יש לאפשר לקיר להתייבש, לבדוק את מצב הטיח והגמר ורק לאחר מכן לבצע את השיקום הנדרש. להרחבה ניתן לקרוא על טיפול ברטיבות בקיר.
כמה זמן לוקח לרטיבות קפילארית להתייבש?
אין זמן קבוע. הקיר אינו בהכרח מתייבש בתוך מספר ימים לאחר תיקון המקור. משך הייבוש תלוי בכמות המים, בעובי ובסוג הקיר, בחומרי הגמר, בתנאי הסביבה ובשאלה האם קיימת גם לחות מתחת לריצוף. כאשר מקור הלחות היה פעיל זמן רב, הייבוש יכול להימשך זמן משמעותי גם לאחר שהתקלה עצמה תוקנה. לכן נכון להסתמך על מצב הלחות בפועל ולא על מספר קבוע של ימים.
האם רטיבות מעל הפנלים היא תמיד רטיבות קפילארית?
לא. הופעת רטיבות בחלק התחתון של הקיר יכולה להתאים לתנועה קפילרית של מים, אך היא אינה מוכיחה מהו מקורם. מים כלואים מתחת לריצוף, חדירת מים מבחוץ, נזילה סמויה או לחות שמגיעה מהקרקע יכולים ליצור סימנים דומים. האבחון צריך להבדיל ביניהם לפני שבוחרים את דרך הטיפול.
האם אוורור יכול לפתור רטיבות קפילארית?
אוורור יכול לסייע לייבוש פני השטח לאחר שמקור המים הופסק, אך הוא אינו עוצר מים שממשיכים להגיע מהקרקע או מתחת לריצוף. זו גם הסיבה ששיפור אוורור או בידוד תרמי, שניהם חשובים במצבים של עיבוי, אינם נחשבים כשלעצמם לטיפול ברטיבות קפילארית.
טיפול נכון מתחיל בזיהוי מקור המים
הסימן על הקיר מספר שהלחות הגיעה לשם; הוא אינו מספר בהכרח מאיפה התחילה הבעיה. ב-Nu Flow בודקים את מקור הרטיבות ואת היקפה לפני קביעת דרך הטיפול. כאשר מדובר במים כלואים מתחת לריצוף ניתן לבצע בדיקות לחות ובמקרים המתאימים ייבוש תת-רצפתי, וכאשר עולה חשד לנזילה או למקור אחר ניתן להתאים את בדיקות האיתור לממצאים בשטח.
אם הופיעה רטיבות מעל הפנלים או בחלקו התחתון של הקיר, פנו ל-Nu Flow לבדיקה ולהתאמת המשך הטיפול למקור הלחות שנמצא.